לנגן מוסיקהעצור
scripichnyi_kliuch
logo
globus
לנגן מוסיקהעצור
עברית
languages
  • arrow
    arrow

    במקום יפה ורחוק שבו השקט נשמע כמו מוסיקה קסומה, והאוויר מתוק מדבש, שוכן אגם קסום. 
     
    בכל בוקר, מעל פני התכלת של המים הצלולים, נפתחים שלל פרחי לוטוס יפהפיים. הם מברכים לשלום את העולם והאחד את השני.

    כל אחד מפרחי הלוטוס הוא ייחודי ואצילי בדרכו שלו: לבן, ורוד, צהוב ואפילו אדום וכחול. והאגם הקסום משקף אותם בשמחה במימיו.

    יום אחד, משהו מיוחד קרה באגם הזה … 

  • arrow
    arrow

    פרח הלוטוס הלבן והגדול דיבר אל הזרעים הקטנים שהבשילו בלבו:

    "ילדים יקרים שלי! אתם כבר בשלים, והגיע הזמן לצאת לדרך. מצפה לכם מסע קשה ומסוכן שבסופו – כל אחד מכם יוכל להיות יפהפה כמו כל תושבי העולם שלנו. אך לא כולם יצליחו לסיים את המסע עד הסוף ולחזור הביתה.

    אז הקשיבו לי בתשומת לב, כי הידע הקדום הזה הועבר מדור לדור.

    זרעי הלוטוס הקטנים עצרו נשימה כדי להקשיב למילים של הלוטוס הלבן הגדול.

  • arrow
    arrow

    בכל אחד מכם טמונים שלושה אוצרות יקרי ערך. אם ברגע של סכנה, תזכרו אותם, תוכלו לעבור את המבחנים הקשים ביותר. בספר עתיק ומסתורי שלושת האוצרות נראים כך

    zhen

    אמת

    shan

    חמלה

    ren

    סובלנות

    בעזרתם תוכלו לצאת מכל מצב. הקשיבו בתשומת לב ..." – והלוטוס הלבן הגדול לחש את עצותיו האחרונות לזרעים הקטנים.

    לבסוף הוא אמר: "אני מאמין בכל אחד ואחד מכם – ואני אחכה לכם בבית על פני האגם הקסום". 

  • arrow
    arrow

    ערב, הלוטוס הלבן הגדול התכופף מעל פני המים, וכל הזרעים נפלו למי האגם הקסום.

    זרע אחד מיהר יותר מהאחרים. הוא כל הזמן תהה:  
    "למה הלוטוס הלבן הגדול אמר שהמסע יהיה קשה? הרי המים נקיים וצלולים ואפילו אפשר לראות את השמש משתקפת בהם". הזרע הקטן היה חסר ניסיון מכדי לדעת שהרבה יותר קל ליפול כלפי מטה מאשר לעלות למעלה.

    ככל שהזרע הזעיר שקע עמוק יותר, כך המים נהיו כהים יותר, עד שהתערבבו יותר ויותר עם הבוץ. "הו - הו - הו!" זעק הזרע הקטן, "כאן כמעט לא רואים כלום!" הוא שקע עמוק יותר ויותר אל תוך הבוץ עד שלבסוף הפסיק לשקוע. מתוך פחד הוא עצם את עיניו. 

  • arrow
    arrow

    לאחר זמן מה כאשר העז לפתוח עין אחת ולאחריה את השנייה גילה מסביבו חשכה מוחלטת. ובכן לאן אני אמור ללכת עכשיו....

    היכן הבית שלי? איך אני אחזור?" וכאילו בתשובה לשאלותיו, שמע הזרע הקטן קולות לעיסה מוזרים. משהו כהה וארוך התקרב אליו במהירות.

    במהרה, הצליח הזרע הקטן להבחין ביצור דמוי תנין ענק שגופו מכוסה בקוצים. על גבו היה רשום שמו, אך בחושך זה היה בלתי אפשרי לקרוא. "זרע קטן" – השמיע היצור קול חריקה. "חיכיתי לך. מחכים לך כאן חיים חדשים – ואני מוכן לתת לך עצה יקרת ערך".  

  • arrow
    arrow

    בחיים יש כל מיני מצבים. לפעמים מישהו עלול לדחוף אותך בטעות, אחרי הכול, זה מקום חשוך מאוד. או עלול לומר לך מילים פוגעות בגלל מצב רוח רע – הרי אצל תושבי העולם שלנו כמעט תמיד יש מצב רוח רע. בכל מקרה, אל תניח לזה ללא עונש! תחזיר לו פי שתיים ואפילו פי שלוש, תכה כמו שצריך כדי שאחרים אפילו לא יעזו..." – המשיך היצור המסתורי את הדיבור הצורם שלו.  
     
    מפוחד כולו חשב הזרע הקטן: "אולי כך באמת צריך לעשות. אחרת איך אפשר לשרוד במקום נורא שכזה?" אך לפתע הוא נזכר בדבריו של הלוטוס הלבן הגדול, וחשב: "אם אקשיב לעצתו של היצור הזה, אני אשאר לנצח במקום המטונף הזה ואראה נורא כמוהו". 

  • arrow
    arrow

    יצור המפלצתי התקרב לאטו.

    אילו הזרע הקטן היה מקבל אפילו אחת מהעצות שלו, אז הייתה לתנין הזכות המלאה לנגוס ממנו חתיכה – הרי בעולם הזה אף אחד לא נותן דבר בחינם, אפילו לא עצה.

    ובמקרה כזה לא ניתן יהיה לחזור הביתה ולהפוך לפרח יפה על פני האגם הקסום.

    "בכל מצב יש דרך מוצא! בכל מצב יש דרך מוצא!" אמר וחזר הזרע הקטן. ולפתע הוא נזכר בשלושת האוצרות, בסוד של הלוטוס הלבן הגדול. 

  • arrow
    arrow

    "תמיד לזכור שעמוק בתוכך, טמונים שלושה אוצרות זוהרים ועוצמתיים

    zhen

    אמת

    shan

    חמלה

    ren

    סובלנות

    אז באותו הרגע מה שהכי נחוץ ומועיל בוודאות יבוא לעזרה".

    ואז קרה נס!

    ברגע שהזרע הקטן סירב לקבל את העצה המרושעת, זוהר ססגוני של חמלה 
    עטף אותו, כמו כוכב בוהק שהפיץ אור מסביב.

    ועכשיו אפשר היה לקרוא בגב היצור המפלצתי את שמו: "רוע".

    כוח רב עוצמה הקפיץ את הזרע הקטן כלפי מעלה כמו בנדנדה ענקית. 

  • arrow
    arrow

    כאשר הזוהר נחלש בהדרגה, ראה הזרע הקטן עולם שונה לחלוטין. עולם החושך המוחלט היה עכשיו הרחק מתחת – וסביב הזרע הקטן הכול היה פשוט אפור כהה.

    כאן היה בהיר יותר וגם קל יותר לנשום.

    הזרע הקטן הסתכל סביבו וציין: " צמחו לי שני עלי כותרת! יש! אני הופך לפרח אמיתי!"

    אבל זה עדיין היה מוקדם מדי לשמוח... 

  • arrow
    arrow

    מתוך הסביבה האפרורית התקרבה אליו קרפדה בעלת עור מגובשש ורירי. היא חתרה לעבר הזרע בכפות רגליה הקרומיות הגדולות ומלמלה: "ברוך הבא לעולמנו, זרע קטן! החוקים שלנו פשוטים: כל אחד לעצמו, אין לעזור לאף אחד. פשוט הגן רק על הרצונות שלך עצמך בכל מחיר – ולמטרה זו, מותר גם לשקר. אם עשית משהו לא בסדר, פשוט תאשים מישהו אחר. אם אתה מחלק ממתקים: קח חמש לעצמך, ותן אחד לאחר..."

    הזרע הקטן הביט בעיניים פקוחות ביצור הזה שדיבר דברים מוזרים. זה היה שונה לגמרי ממה שלימד אותו הלוטוס הלבן הגדול על פני האגם הקסום!  

  • arrow
    arrow

    הפעם, הוא נזכר מהר יותר בשלושת האוצרות כי הזרע הקטן לא רצה כלל להישאר בעולם האפור הכהה ולחיות לפי חוקים של העולם הזה ולהיות דומה למי שחי בו. באותו הרגע הכוכב הנוצץ אמת עטף את הזרע הקטן בכיסוי מגן ובכוח רב דחף אותו כלפי מעלה. ואז אפשר היה לקרוא על גב הקרפדה את שמה: "שקר".

    הפעם מצא את עצמו הזרע הקטן בעולם העכור, ויכול היה להזיז בשמחה את כל ששת עלי הכותרת שלו! כן, כן, עכשיו הם נהיו פי שלוש, הרי בכל ניצחון הזרע הקטן גדל והתחזק. אי שם למעלה, זרחה השמש ואת קרניה כבר יכול היה הזרע לראות.  
    אך המבחן עדיין לא הסתיים ... 

  • arrow
    arrow

    מרחוק הופיעה תולעת מגעילה – שנראתה יותר כמו נחש שמן.

    היא זחלה באטיות ובחנה את הזרע הקטן כאילו ניסתה למצוא את חולשותיו.

    התולעת לא הייתה חזקה כמו התושבים הרשעים בעולמות האחרים, אך הייתה ערמומית יותר. היא דיברה בקול מרדים וחנפני: "אתה בר מזל, פרח לוטוס קטן – עכשיו יש לך הזכות להיקרא כך. בעולם שלנו שָקֵט אין רוח, והוא לא חשוך מדי. החוקים פשוטים ונעימים:

    ראשית, אם אתה לא רוצה לעשות משהו, אז אל תעשה – לא ללמוד ולא להתאמץ – תעקוף מסביב את כל הקשיים.

    שנית, אנחנו לא צריכים חברים, כי אם יהיו לך חברים אולי תצטרך לסבול את מצב רוחם הרע, או לעזור להם במצבים קשים. 

  • arrow
    arrow

    שלישית, אם מישהו אומר לך משהו לא נעים, אל תתאפק תגיד אפילו את כל הדברים הרעים ביותר שעולים לך בראש..."

    "אמנם, זה מפתה להתבטל כל הזמן ולא לעשות מאמצים... אבל כך לא אכיר שום דבר מעניין ולא אלמד דבר. וחוץ מזה, להשתעמם לבד זה תמיד תמיד כל כך נורא! לא, לא, לא! יש בי כל מה שדרוש כדי לצאת מהעולם העכור הזה!"

    הלוטוס הקטן צדק, האוצר השלישי תמיד היה מוכן לעזור. כוכב הסובלנות גדל במהירות בליבו עד שהזוהר הססגוני עטף את הלוטוס הקטן, והתחיל לאט ובעדינות להרים אותו למעלה.

  • arrow
    arrow

    התולעת ששמה היה "עצלנות" הלכה וקטנה במהירות עד שנעלמה לחלוטין הרחק למטה. 
    אור השמש נהיה חזק יותר ויותר, והמים מסביב נהיו צלולים יותר. הזוהר נחלש בהדרגה, אבל עכשיו הלוטוס הצעיר כבר לא היה זקוק לעזרה נוספת. הוא התחזק והגבעול של הפרח גדל מהר ובטוח יותר. והעולם העכור התרחק ממנו יותר ויותר. 
    היה קל ונעים לעבור את העולם השקוף משום שהשמש חיממה והאירה אותו עם קרני הזהב שלה. והנה הוא חצה את הגבול בין המים לאוויר. 
    פרח הלוטוס הצעיר, שאתמול עוד היה זרע קטן, הגיח מעל פני האגם הקסום. 

  • arrow
    arrow

    "ברוך שובך הביתה !" – היה זה קולו של הלוטוס הלבן הגדול.

    "עכשיו אתה חזק ויפה, ואתה יכול לתמוך באחרים בעזרת הכוח שלך ולהנעים את העולם ביופי המושלם שלך".

    אז הביט פרח הלוטוס הקטן בהשתקפותו באגם... וראה פרח מדהים ביופיו עם עלי כותרת נוצצים ושקופים.

    ומסביב צמחו עוד ועוד פרחי לוטוס. כל אחד מהם הלך בדרך שלו, והביא את היופי הייחודי שלו.

    ואם תתבונן היטב, תוכל לראות שכולם מביטים בך בתקווה, כאילו רוצים לאמר לך:

    "גם אתה לך היטב בדרך שלך!" 

arrow
book
במקום יפה ורחוק שבו השקט נשמע כמו מוסיקה קסומה, והאוויר מתוק מדבש, שוכן אגם קסום.

בכל בוקר, מעל פני התכלת של המים הצלולים, נפתחים שלל פרחי לוטוס יפהפיים. הם מברכים לשלום את העולם והאחד את השני.

כל אחד מפרחי הלוטוס הוא ייחודי ואצילי בדרכו שלו: לבן, ורוד, צהוב ואפילו אדום וכחול. והאגם הקסום משקף אותם בשמחה במימיו.

יום אחד, משהו מיוחד קרה באגם הזה …
פרח הלוטוס הלבן והגדול דיבר אל הזרעים הקטנים שהבשילו בלבו:

"ילדים יקרים שלי! אתם כבר בשלים, והגיע הזמן לצאת לדרך. מצפה לכם מסע קשה ומסוכן שבסופו – כל אחד מכם יוכל להיות יפהפה כמו כל תושבי העולם שלנו. אך לא כולם יצליחו לסיים את המסע עד הסוף ולחזור הביתה.

אז הקשיבו לי בתשומת לב, כי הידע הקדום הזה הועבר מדור לדור.

זרעי הלוטוס הקטנים עצרו נשימה כדי להקשיב למילים של הלוטוס הלבן הגדול.
בכל אחד מכם טמונים שלושה אוצרות יקרי ערך. אם ברגע של סכנה, תזכרו אותם, תוכלו לעבור את המבחנים הקשים ביותר. בספר עתיק ומסתורי שלושת האוצרות נראים כך
zhen

אמת

shan

חמלה

ren

סובלנות

בעזרתם תוכלו לצאת מכל מצב. הקשיבו בתשומת לב ..." – והלוטוס הלבן הגדול לחש את עצותיו האחרונות לזרעים הקטנים.

לבסוף הוא אמר: "אני מאמין בכל אחד ואחד מכם – ואני אחכה לכם בבית על פני האגם הקסום".
ערב, הלוטוס הלבן הגדול התכופף מעל פני המים, וכל הזרעים נפלו למי האגם הקסום.

זרע אחד מיהר יותר מהאחרים. הוא כל הזמן תהה:
"למה הלוטוס הלבן הגדול אמר שהמסע יהיה קשה? הרי המים נקיים וצלולים ואפילו אפשר לראות את השמש משתקפת בהם". הזרע הקטן היה חסר ניסיון מכדי לדעת שהרבה יותר קל ליפול כלפי מטה מאשר לעלות למעלה.

ככל שהזרע הזעיר שקע עמוק יותר, כך המים נהיו כהים יותר, עד שהתערבבו יותר ויותר עם הבוץ. "הו - הו - הו!" זעק הזרע הקטן, "כאן כמעט לא רואים כלום!" הוא שקע עמוק יותר ויותר אל תוך הבוץ עד שלבסוף הפסיק לשקוע. מתוך פחד הוא עצם את עיניו.
לאחר זמן מה כאשר העז לפתוח עין אחת ולאחריה את השנייה גילה מסביבו חשכה מוחלטת. ובכן לאן אני אמור ללכת עכשיו....

היכן הבית שלי? איך אני אחזור?" וכאילו בתשובה לשאלותיו, שמע הזרע הקטן קולות לעיסה מוזרים. משהו כהה וארוך התקרב אליו במהירות.

במהרה, הצליח הזרע הקטן להבחין ביצור דמוי תנין ענק שגופו מכוסה בקוצים. על גבו היה רשום שמו, אך בחושך זה היה בלתי אפשרי לקרוא. "זרע קטן" – השמיע היצור קול חריקה. "חיכיתי לך. מחכים לך כאן חיים חדשים – ואני מוכן לתת לך עצה יקרת ערך".
בחיים יש כל מיני מצבים. לפעמים מישהו עלול לדחוף אותך בטעות, אחרי הכול, זה מקום חשוך מאוד. או עלול לומר לך מילים פוגעות בגלל מצב רוח רע – הרי אצל תושבי העולם שלנו כמעט תמיד יש מצב רוח רע. בכל מקרה, אל תניח לזה ללא עונש! תחזיר לו פי שתיים ואפילו פי שלוש, תכה כמו שצריך כדי שאחרים אפילו לא יעזו..." – המשיך היצור המסתורי את הדיבור הצורם שלו.

מפוחד כולו חשב הזרע הקטן: "אולי כך באמת צריך לעשות. אחרת איך אפשר לשרוד במקום נורא שכזה?" אך לפתע הוא נזכר בדבריו של הלוטוס הלבן הגדול, וחשב: "אם אקשיב לעצתו של היצור הזה, אני אשאר לנצח במקום המטונף הזה ואראה נורא כמוהו".
יצור המפלצתי התקרב לאטו.

אילו הזרע הקטן היה מקבל אפילו אחת מהעצות שלו, אז הייתה לתנין הזכות המלאה לנגוס ממנו חתיכה – הרי בעולם הזה אף אחד לא נותן דבר בחינם, אפילו לא עצה.

ובמקרה כזה לא ניתן יהיה לחזור הביתה ולהפוך לפרח יפה על פני האגם הקסום.

"בכל מצב יש דרך מוצא! בכל מצב יש דרך מוצא!" אמר וחזר הזרע הקטן. ולפתע הוא נזכר בשלושת האוצרות, בסוד של הלוטוס הלבן הגדול.
"תמיד לזכור שעמוק בתוכך, טמונים שלושה אוצרות זוהרים ועוצמתיים
zhen

אמת

shan

חמלה

ren

סובלנות

אז באותו הרגע מה שהכי נחוץ ומועיל בוודאות יבוא לעזרה".

ואז קרה נס!

ברגע שהזרע הקטן סירב לקבל את העצה המרושעת, זוהר ססגוני של חמלה
עטף אותו, כמו כוכב בוהק שהפיץ אור מסביב.

ועכשיו אפשר היה לקרוא בגב היצור המפלצתי את שמו: "רוע".

כוח רב עוצמה הקפיץ את הזרע הקטן כלפי מעלה כמו בנדנדה ענקית.
כאשר הזוהר נחלש בהדרגה, ראה הזרע הקטן עולם שונה לחלוטין. עולם החושך המוחלט היה עכשיו הרחק מתחת – וסביב הזרע הקטן הכול היה פשוט אפור כהה.

כאן היה בהיר יותר וגם קל יותר לנשום.

הזרע הקטן הסתכל סביבו וציין: " צמחו לי שני עלי כותרת! יש! אני הופך לפרח אמיתי!"

אבל זה עדיין היה מוקדם מדי לשמוח...
מתוך הסביבה האפרורית התקרבה אליו קרפדה בעלת עור מגובשש ורירי. היא חתרה לעבר הזרע בכפות רגליה הקרומיות הגדולות ומלמלה: "ברוך הבא לעולמנו, זרע קטן! החוקים שלנו פשוטים: כל אחד לעצמו, אין לעזור לאף אחד. פשוט הגן רק על הרצונות שלך עצמך בכל מחיר – ולמטרה זו, מותר גם לשקר. אם עשית משהו לא בסדר, פשוט תאשים מישהו אחר. אם אתה מחלק ממתקים: קח חמש לעצמך, ותן אחד לאחר..."

הזרע הקטן הביט בעיניים פקוחות ביצור הזה שדיבר דברים מוזרים. זה היה שונה לגמרי ממה שלימד אותו הלוטוס הלבן הגדול על פני האגם הקסום!
הפעם, הוא נזכר מהר יותר בשלושת האוצרות כי הזרע הקטן לא רצה כלל להישאר בעולם האפור הכהה ולחיות לפי חוקים של העולם הזה ולהיות דומה למי שחי בו. באותו הרגע הכוכב הנוצץ אמת עטף את הזרע הקטן בכיסוי מגן ובכוח רב דחף אותו כלפי מעלה. ואז אפשר היה לקרוא על גב הקרפדה את שמה: "שקר".

הפעם מצא את עצמו הזרע הקטן בעולם העכור, ויכול היה להזיז בשמחה את כל ששת עלי הכותרת שלו! כן, כן, עכשיו הם נהיו פי שלוש, הרי בכל ניצחון הזרע הקטן גדל והתחזק. אי שם למעלה, זרחה השמש ואת קרניה כבר יכול היה הזרע לראות.
אך המבחן עדיין לא הסתיים ...
מרחוק הופיעה תולעת מגעילה – שנראתה יותר כמו נחש שמן.

היא זחלה באטיות ובחנה את הזרע הקטן כאילו ניסתה למצוא את חולשותיו.

התולעת לא הייתה חזקה כמו התושבים הרשעים בעולמות האחרים, אך הייתה ערמומית יותר. היא דיברה בקול מרדים וחנפני: "אתה בר מזל, פרח לוטוס קטן – עכשיו יש לך הזכות להיקרא כך. בעולם שלנו שָקֵט אין רוח, והוא לא חשוך מדי. החוקים פשוטים ונעימים:

ראשית, אם אתה לא רוצה לעשות משהו, אז אל תעשה – לא ללמוד ולא להתאמץ – תעקוף מסביב את כל הקשיים.

שנית, אנחנו לא צריכים חברים, כי אם יהיו לך חברים אולי תצטרך לסבול את מצב רוחם הרע, או לעזור להם במצבים קשים.
שלישית, אם מישהו אומר לך משהו לא נעים, אל תתאפק תגיד אפילו את כל הדברים הרעים ביותר שעולים לך בראש..."

"אמנם, זה מפתה להתבטל כל הזמן ולא לעשות מאמצים... אבל כך לא אכיר שום דבר מעניין ולא אלמד דבר. וחוץ מזה, להשתעמם לבד זה תמיד תמיד כל כך נורא! לא, לא, לא! יש בי כל מה שדרוש כדי לצאת מהעולם העכור הזה!"

הלוטוס הקטן צדק, האוצר השלישי תמיד היה מוכן לעזור. כוכב הסובלנות גדל במהירות בליבו עד שהזוהר הססגוני עטף את הלוטוס הקטן, והתחיל לאט ובעדינות להרים אותו למעלה.
התולעת ששמה היה "עצלנות" הלכה וקטנה במהירות עד שנעלמה לחלוטין הרחק למטה.
אור השמש נהיה חזק יותר ויותר, והמים מסביב נהיו צלולים יותר. הזוהר נחלש בהדרגה, אבל עכשיו הלוטוס הצעיר כבר לא היה זקוק לעזרה נוספת. הוא התחזק והגבעול של הפרח גדל מהר ובטוח יותר. והעולם העכור התרחק ממנו יותר ויותר.
היה קל ונעים לעבור את העולם השקוף משום שהשמש חיממה והאירה אותו עם קרני הזהב שלה. והנה הוא חצה את הגבול בין המים לאוויר.
פרח הלוטוס הצעיר, שאתמול עוד היה זרע קטן, הגיח מעל פני האגם הקסום.
"ברוך שובך הביתה !" – היה זה קולו של הלוטוס הלבן הגדול.

"עכשיו אתה חזק ויפה, ואתה יכול לתמוך באחרים בעזרת הכוח שלך ולהנעים את העולם ביופי המושלם שלך".

אז הביט פרח הלוטוס הקטן בהשתקפותו באגם... וראה פרח מדהים ביופיו עם עלי כותרת נוצצים ושקופים.

ומסביב צמחו עוד ועוד פרחי לוטוס. כל אחד מהם הלך בדרך שלו, והביא את היופי הייחודי שלו.

ואם תתבונן היטב, תוכל לראות שכולם מביטים בך בתקווה, כאילו רוצים לאמר לך:

"גם אתה לך היטב בדרך שלך!"
arrow